פסיקה נבחרת ללימוד והסבר. בכל סקירה מצוינים מספר ההליך, הערכאה והמועד. החלטת ערכאה דיונית אינה מוצגת כהלכה מחייבת של בית המשפט העליון. התיקים אינם מוצגים כתיקי המשרד.
בית המשפט העליון · 2.11.2010רע״א 8113/09
חברת אלייד התנגדה לצירופה לבוררות מכוח הסכם שנחתם בין מוניות ישיר לבין עמי זהר. הטענה לצירופה נשענה על הקשרים העסקיים ביניהם ועל התנהגות שלטענת המשיבה לימדה על הסכמה. העליון קיבל את הערעור וקבע שבנסיבות המקרה לא הוכחה הסכמה המחייבת את אלייד. ההכרעה מדגישה שהשתתפות בעסק משותף וידיעה על תניית בוררות אינן תחליף לבירור מקור הסמכות כלפי כל משתתף. זו סוגיה שכדאי לפתור לפני שמתחילים לנהל את המחלוקת לגופה. הבדיקה צריכה להתייחס גם לכשרות החתימה, להרשאות ולמסמכים מאוחרים, ולא רק לשאלה אם שם החברה מופיע בהסכם.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 5.12.2010רע״א 296/08
בעניין ארט־בי נבחנה החלטה להעביר בורר מתפקידו ולבטל החלטה שנתן, בעקבות טענה לקשר קודם שלא נחשף. העליון הבחין בין חובת הגילוי של הבורר לבין אמת המידה לפסילתו. נדרש בירור אובייקטיבי של חשש ממשי למשוא פנים, ולא די בתחושת חוסר אמון. החלטות הבורר נותרו על כנן; המשך הבוררות נמסר לבורר אחר בהתחשב בעמדת הבורר. פסק הדין מרכז עקרונות שימושיים לבדיקת קשרים לפני מינוי ולהעלאת טענות בזמן. לצדדים ולבורר יש תפקידים שונים בבירור המידע; תיעוד ברור מסייע להבחין בין פרט המחייב הסבר לבין בסיס לפסלות.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 12.2.2019רע״א 8164/18
במהלך בוררות עסקית התייעצה הבוררת בעניינה האישי עם עורך דין שייצג צד בהליך. הצדדים ידעו קודם לכן על קשרים אישיים ומקצועיים, אך נחלקו בשאלה אם ההסכמות המוקדמות מכסות גם את האירוע החדש. העליון קיבל ברוב דעות את הבקשה והורה על העברת הבוררת מתפקידה. ההבחנה המרכזית הייתה בין היכרות ידועה לבין קשר מקצועי שנוצר במהלך ההליך. ההחלטה מלמדת מדוע בדיקת עצמאות אינה מסתיימת ביום המינוי. לכן יש לבחון כל מידע חדש לגופו, גם כאשר בעבר ניתנה הסכמה מפורשת למינוי לאחר גילוי של קשרים אחרים.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 26.6.2014רע״א 2982/14
הצדדים חתמו על הסכם ששלל זכות ערעור, אך הבוררים אפשרו בהמשך הליך שנחזה כערעור לפניהם. המבקש הסתמך על קיומו כדי להסביר מדוע לא פעל במועד לביטול הפסק בבית המשפט. העליון דחה את בקשת רשות הערעור: ההליך הנוסף לא נשען על הסכמה מתאימה של הצדדים. ההחלטה ממחישה את ההבדל בין סמכות לפרש פסק לבין מנגנון ערעורי, ואת הסיכון שבהנחה שפנייה נוספת לבורר עוצרת בהכרח את המועדים. למי ששוקל השגה על פסק, זהו תמרור לבדוק תחילה את המסלול שהוסכם ואת משמעות הפנייה הנוספת מבחינת המועדים.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 26.3.2014רע״א 1204/14
יוסף מור ביקש לתקוף פסק בוררות בטענה שהבורר התעלם מן הדין המהותי. העליון דחה את בקשת רשות הערעור, לאחר שמצא שהבורר התייחס להוראות החוק והטענות הופנו למעשה לאופן יישומן. ההחלטה מסבירה מדוע בקשת ביטול אינה ערעור רגיל על נכונות המסקנה המשפטית. לצד זאת הוזכרו מסלולי הערעור המוסכמים שבחוק. המסר למנסחי הסכמים ברור: חיוב הבורר לפסוק לפי הדין והקניית ביקורת ערעורית הם שני עניינים שצריך להסדיר בנפרד. ההבחנה חשובה במיוחד כשנוסח ההסכם מחייב הכרעה לפי הדין: צריך לבדוק כיצד הבורר התייחס לדין, ולא להסתפק בהצבעה על תוצאה שגויה לכאורה.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 10.1.2005רע״א 2237/03
לאחר בוררות בסכסוך בנייה טענה המועצה המקומית תל מונד שנפלו בפסק טעויות חשבונאיות, ובהן כפל חיוב. הבורר דחה את בקשת התיקון, אך בית המשפט הורה לתקן, והעליון אישר את התוצאה. ההכרעה מבחינה בין תיקון חשבוני העולה מן הפסק לבין שינוי של ההכרעה המהותית. היא גם מבהירה שסירוב הבורר לתקן אינו שולל בכל מקרה את סמכות בית המשפט. השאלה המרכזית היא מה מבקשים לשנות ועל איזה בסיס. מבחינה מעשית, השאלה היא אם התיקון מיישם את ההכרעה שכבר התקבלה או מחייב בחירה חדשה בין טענות הצדדים.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 22.9.2003רע״א 3680/00
גמליאלי ביקש הכרה בזכויותיו כחבר אגודה ובהקצאת נחלה חלופית. בורר הכריע לטובתו, אך המחוזי ביטל את הפסק בין היתר מטעמי חריגה מסמכות ופגיעה בזכות הטיעון. העליון הפך את התוצאה ואישר את הפסק, לאחר שבחן את תקנון האגודה, כתבי הטענות והמסגרת שנמסרה לבורר. ההכרעה מדגישה שבדיקת תקינות ההליך אינה בחינה מחדש של צדקת התוצאה, ושיש לקרוא את הסמכות ואת זכות הטיעון על רקע המחלוקת שהועמדה לדיון. לפני שמנסחים טענת ביטול, יש להשוות את הפסק למקור ההסמכה ולחומר הדיוני, ולזהות בדיוק מה נטען שנמנע מבעל הדין.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 11.4.2021רע״א 2061/21
לאחר בוררות עסקית שנמשכה שנים והגיעה לשלב מתקדם, התפטר הבורר. צד אחד ביקש מינוי חליף; הצד האחר טען שהתנהלות יריבו מצדיקה את הפסקת הבוררות. המחוזי מינה בורר חליף והעליון דחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין סיום כהונת בורר לבין סיום המסגרת ההסכמית. היא גם מלמדת שטענות חמורות על התנהלות הצד שכנגד אינן פוטרות מבדיקה אם ניתן לבררן בתוך ההליך הממשיך. תכנון מנגנון החלפה ושמירת תיק מסודר מסייעים להגן על העבודה שכבר נעשתה, בלי לוותר על זכות הצדדים להליך הוגן.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט המחוזי בחיפה · 23.12.2019הפ״ב 19915-10-19; הפ״ב 66687-11-19
במחלוקת בין סוחרים לעיריית עכו נדונו בקשות לביטול ולאישור של פסק בוררות. בית המשפט הדגיש כי בקשת ביטול אינה ערעור על נכונות ההכרעה, אלא בחינה של עילות הביטול הקבועות בחוק ושל תקינות ההליך. לאחר שבחן את ההסכם ואת ההכרעה, לא מצא עילה לביטול ודחה את הבקשה תוך אישור הפסק. בין היתר נבחן היקף הסמכות שנמסר לבוררת בנוגע לחובות הסוחרים.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים · 13.10.2020רמ״ש 8290-06-20
פסק בוררות בסכסוך בין אחים קבע חיוב כספי ולצדו חלופה מוגבלת בזמן של השבת תכשיטים ותשלום מופחת. בית המשפט המחוזי בחן החלטה שהאריכה את המועד לאחר אישור הפסק. נקבע כי בנסיבות המקרה הארכה שינתה את ההוראות המהותיות של הפסק וחרגה מן הסמכות המצומצמת. עוד הובהר כי אישור פסק בוררות מאפשר את ביצועו במסלול האכיפה המתאים, אך אינו יוצר כשלעצמו מועד חדש לקיום החיובים שנקבעו בו.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 27.11.2022רע״א 1672/22
פסק בוררות איפשר לקזז הלוואה בהתאם לתנאיה, אך תנאי ההחזר נותרו במחלוקת. העליון הבחין בין הבהרת חיוב שכבר הוכרע לבין השלמת הכרעה חסרה. הערעור נדחה בנסיבות המיוחדות של ההליך.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 4.3.2010רע״א 470/08
לאחר כישלון מיזם התפלה חויבה החברה בפיצויים למדינה. דעת הרוב דחתה ניסיון לתקוף את הפסק באמצעות טענות לטעות בדין ולפגיעה בתקנת הציבור. דעת המיעוט הדגישה את חובת ההגינות של המדינה.
לסקירה ולמקור ←בית משפט השלום בתל אביב–יפו · 3.1.2021רע״ב 63625-05-20
במחלוקת על תמורה בעסקת קומבינציה נטען שהבורר אימץ פרשנות של שמאי ללא הכרעה עצמאית. בית המשפט בחן את התיק ומצא שהבורר שמע גם את הצדדים למשא ומתן. בקשת הביטול נדחתה והפסק אושר.
לסקירה ולמקור ←בית המשפט העליון · 29.5.2022רע״א 734/22
חיוב להפקיד ערבות בנקאית אינו מבטיח שניתן לכפות את ביצועו באמצעות ביזיון בית משפט. העליון בחן את היכולת המעשית של החברה ואת ההבחנה בין חיוב שלה לבין חיוב אישי של מנהליה.
לסקירה ולמקור ← לא נמצאו סקירות. נסו מספר הליך, נושא אחר או ביטול הסינון.