שאלות ותשובות בבוררות.

בוררות היא מסגרת שבה הצדדים מוסרים בהסכם בכתב מחלוקת להכרעת בורר. הבורר שומע את הטענות והראיות ונותן פסק מחייב, במסגרת הסמכות שהוקנתה לו ובכפוף לדין.

מגשר מסייע להגיע להסכמה ואינו כופה פתרון. בורר מוסמך להכריע. בגישבור מתחילים בגישור; מעבר להכרעה דורש מסגרת הסכמית תקפה והפרדה ברורה בין השלבים.

אפשר להסכים בכתב על בוררות גם לאחר שהסכסוך התעורר. פנייה של צד אחד למשרד אינה ממנה בורר ואינה מחייבת את הצד האחר.

אין זכות ערעור כללית אוטומטית. קיימים מסלולים מוסכמים לפי סעיפים 21א ו־29ב לחוק הבוררות, שלכל אחד מהם תנאים שונים. בקשה לביטול היא מסלול נפרד ומוגבל.

ההליך אינו דיון פומבי רגיל, אך אין בכך הבטחה לחיסיון מוחלט. רצוי להסדיר סודיות במפורש; הליכים נלווים בבית המשפט עשויים להיות פומביים בכפוף לדין ולהחלטות שיפוטיות.

העלות והמשך תלויים בהיקף המחלוקת, בראיות, במומחים ובהסדר הדיוני. מסכמים מראש שכר, מקדמות וחלוקת תשלום. לא ניתן להבטיח מחיר כולל או מועד לסיום לפני בירור.

כאשר הוא מתמנה לבורר, תפקידו להכריע באופן עצמאי והוגן ולא לייצג צד. לפני קבלת מינוי נבדקים קשרים קודמים וניגודי עניינים. כל צד רשאי להסתייע בייעוץ עצמאי.

לא. אין להניח שפנייה, משא ומתן או פתיחת בירור עוצרים התיישנות, מועדי הגשה או הליך קיים. יש לבדוק בנפרד צורך בהסכמה, בקשה או החלטה שיפוטית.

כן, הסכמה אפשרית גם לאחר פרוץ הסכסוך. יש להסדיר במקביל את הטיפול בהליך הקיים ואת ההחלטות הדרושות בערכאה שבה הוא מתנהל.

לא. אורך ההסכם אינו מבחן לתוקפו. הקושי המעשי הוא שחסר בהסכם עשוי להותיר שאלות חשובות לברירות המחדל או למחלוקת נוספת.

חוק הבוררות אינו קובע דרישה כללית כזאת. תנאי ההסכם וההתאמה המקצועית לסכסוך הם נקודות מרכזיות בבחירה.

רק אם זה מנגנון המינוי שנקבע או הוסכם. יש לבדוק את ההסכם ואת ברירות המחדל הרלוונטיות, ולא להניח שזהו המבנה בכל בוררות.

לא מעצם היותו בעל מניות. יש לבדוק את ההסכמים והבסיס המשפטי הנטען לחיובו או לצירופו; אין לזהות אוטומטית בינו לבין החברה.

יעילות היא שיקול מעשי, אך יש לבדוק את ההסכמה, הסמכות והכללים החלים. מנגנון איחוד אינו נוצר רק משום שהמסמכים חופפים.

אין להסיק זאת אוטומטית, אך ההתנהלות עשויה לעורר מחלוקת. רצוי להבהיר מראש ובכתב את המעמד, מטרת ההשתתפות וכל הסתייגות רלוונטית.

לא. השפה היא נתון מעשי, אך תחולת החוק נקבעת לפי תנאיו והזיקות המנויות בו. יש לבדוק את העובדות וההסכם.

כן, ניתן להסדיר דיון מרחוק. יש להבחין בין מקום המשתתפים או השמיעה לבין מושב הבוררות המשפטי ולבדוק את ההסכמה והכללים החלים.

לא. מדובר במסגרת לבוררות מסחרית בין־לאומית בתנאים שנקבעו בחוק. יש לזהות בכל מקרה איזה משטר חל.

אפשר להיעזר ברשימת שאלות, אך אין להעתיק מנגנוני מינוי, ערעור ומועדים בלי להתאים למסגרת הבין־לאומית ולעסקה.

לא. ההסכמה כפופה למגבלות הדין ולכשירות הנושא לבוררות. נבחנים גם טיב הזכות והסעד המבוקש.

אין לתת תשובה כוללת בלי לזהות את הרכיב והזכות. זכויות מוגנות והסמכות לפי הדין דורשות בדיקה פרטנית.

לא באופן אוטומטי. יש לבדוק את זהות הצד, סמכות החתימה ומקור משפטי למחויבות.

ניתן לבחון זאת, אך יש לוודא שהתיחום תקף, אינו פוגע בזכויות אחרות ואינו יוצר תלות או סתירה עם הליך מקביל.

לא בהכרח. אפשר לקבוע מנגנון מינוי ברור, ולבדוק פתרון במקרה שאין הסכמה או שהמועמד אינו יכול להתמנות.

כדאי לבדוק התאמה מחדש. זהות הצדדים, זיקות לחו״ל, הסעדים והקשרים בין המסמכים עשויים להיות שונים.

אין להניח זאת. צריך להתאים למסלול ולתנאים שקובע הדין ולהבין את ההשלכות על ניהול הבוררות.

רצוי לברר מראש את סמכויות הבורר ואת האפשרות לפנות לבית המשפט לפי הדין, בלי ליצור סתירה עם תניית הבוררות.

סעיף 8 כולל דרישת הודעה מקדימה בכתב. יש לבדוק את תחולתה, תוכנה ותיעוד המסירה לפי המסלול המסוים.

לא. הצעת מועמד אינה מקנה זכות למינויו. נבחנים ההסכם, נסיבות הבקשה והתאמת המינוי.

לא. הוא פועל כבורר במסגרת החוק וההסכם. דרך מינויו אינה משנה את ההליך למשפט רגיל.

אפשר לבחון הסכמות, אך צריך לטפל בנפרד במועדים ובהליך המשפטי ולא להניח שהשיחה עוצרת אותם.

לא. צריך לבדוק את טיב הקשר והקשרו. היקף הגילוי ושאלת הפסילה אינם אותה שאלה.

ככל שהן רלוונטיות למחלוקת או לבדיקה, רצוי לזהות אותן ואת זיקתן. רשימה ממוקדת מועילה יותר משמות לא מוסברים.

מתעדים מתי נודע, מבקשים בירור ענייני ובודקים ללא שיהוי את המסלול המתאים. אין להניח שהמשך ההליך או הפסקתו מובנים מאליהם.

הבדיקה דורשת גם התנהלות בתום לב של הצדדים. אין להסתיר קשר משמעותי מתוך כוונה להשתמש בו רק לאחר תוצאה לא נוחה.

לא. היא נשענת על ההסכם, הדין וההסדר הדיוני. אפשר גם לאמץ מערכת כללים מוגדרת בלי ניהול מוסדי מלא.

בדרך כלל ההכרעה בסכסוך היא של הבורר או ההרכב. תפקידי המוסד מוגדרים בכללים ויש לבדוק אותם בנפרד.

לא. יש להבחין בין כללים מוסכמים לבין גוף מנהל או גורם ממנה. צריך להסדיר מי מבצע את התפקידים בפועל.

אין תשובה אחידה. משווים את מלוא רכיבי העלות על בסיס אותו היקף הליך, מספר בוררים וצרכים מקצועיים.

לא בהכרח. ההסכם, הוראות החוק והחלטות הבורר מעצבים את ההליך. גמישות דיונית עדיין מחייבת שמירה על אפשרות הוגנת להשמיע טענות ולהציג ראיות.

אפשר להסדיר מתכונת מתאימה כאשר הדבר מתיישב עם ההסכם, אופי המחלוקת וזכויות הצדדים. אין להסיק שהיא מתאימה לכל תיק או לכל מחלוקת עובדתית.

לא נכון להבטיח זאת באופן מוחלט. אופן הגנת המידע תלוי בהסכם, בדין ובהליכים שעלולים להתנהל לאחר הבוררות.

אין להניח כך. שאלת החיסיון נבחנת לפי מהות המסמך, מקורו והדין החל; עצם השימוש בבוררות אינו תשובה מספקת.

לא ניתן להבטיח זאת. העלות תלויה במחלוקת, בהסכמות ובדרך ניהול ההליך. תכנון נכון יכול לצמצם עבודה מיותרת, אך גם בוררות עשויה להיות מורכבת.

אפשר לבקש אומדן לאחר הצגת היקף הסכסוך והחומר. חשוב לברר את הנחות האומדן ואת הנסיבות שיחייבו עדכון שלו.

המטרה המרכזית היא תכנון הבירור. אם מבקשים להכריע כבר בשאלה מסוימת, צריך להבהיר זאת ולאפשר לצדדים להיערך ולטעון בהתאם.

מביאים רשימה מסודרת של החומר הקיים ושל החומר החסר, מסבירים מדוע הוא רלוונטי ומי עשוי להחזיק בו. אין צורך להסתיר פער רק מפני שעדיין לא הושלם האיסוף.

יש לבחון את ההסכם ואת ההחלטות שניתנו. כשמתעורר צורך אמיתי מגישים בקשה מסודרת בזמן, ולא מניחים שהמועד נדחה מפני שהצד האחר הסכים בשיחה לא רשמית.

אין תשובה אחידה. צריך לברר מה הוא מוכיח, מה מקורו, האם ההקשר מלא ואילו טענות מועלות לגביו. לעיתים נדרשים החומר המקורי והסבר נוסף.

אפשר להכין קטע לעיון אם הדבר מתאים להוראות ההליך, אך יש להבהיר שזהו קטע ולשמור את המקור המלא. אין לערוך את המקור באופן המטעה לגבי השיחה.

היא יכולה לסייע בארגון בכפוף להגנות המידע המתאימות. האחריות לבדוק דיוק, מקור, שלמות והיתר למסירה נשארת בידי מי שמכין ומגיש את החומר.

קיומו של הסכם בוררות אינו שולל את סמכויות העזר הקבועות בדין. צריך לבדוק את הסעד ואת התנאים למסלול הרלוונטי.

אין להניח זאת. יש לבחון את דרישות הדין ואת הראיות למקרה המסוים; עצם קיומה של תביעה כספית אינו מבטיח סעד זמני.

אין הבטחה לזמן טיפול או לתוצאה. דחיפות מחייבת פנייה מסודרת והצגת תשתית מתאימה, תוך בדיקת האפשרות לדיון והזכויות של הצד האחר.

לא. היעדרות אינה מבטיחה קבלת כל סכום או סעד שהתבקש. יש לברר את סמכות הבורר, מסגרת ההליך והתשתית להכרעה.

יש להבחין בין העלאת טענת סמכות לבין היעדרות ללא הסבר. את הטענה צריך לבדוק לגופה ובדרך המתאימה; אין להסיק מעצם העלאתה שההליך נעצר.

אין ביטול אוטומטי. נבדקים בין היתר המסירה, סיבת ההיעדרות, ההזדמנות שניתנה לטעון והמסלול המשפטי המתאים.

אין להסיק זאת מעצם המינוי. יש לקרוא את ההסכם, החלטת המינוי והדין ולברר מהו מעמד הקביעה ומהן דרכי ההתייחסות אליה.

מזהים את הנתון, מצרפים את המסמך הרלוונטי ומעלים שאלה או בקשה בדרך שנקבעה. חשוב להסביר כיצד הטעות משפיעה על המסקנה.

יש לבדוק את ההסכם ואת ההוראות שניתנו. אין להניח שעצם המינוי מאפשר או מונע אוטומטית כל חוות דעת נוספת, ויש להעלות את הבקשה בזמן.

לא ניתן לקבוע כלל אחד לכל הליך. צריך לבדוק את מהות הטענה, הסעד המבוקש, ההסכמות והוראות הבורר, ולהציג את הדרישה באופן שמאפשר תשובה מלאה.

דרישה לחיוב עצמאי מצריכה בירור נפרד של המסגרת והסמכות. עצם הגשת תביעה נגד אדם אינה מעניקה לבורר סמכות בלתי מוגבלת לכל דרישה שלו.

מתקנים באופן גלוי ומסבירים מה השתנה ומה השפעתו, לפי הוראות ההליך. שינוי חשבונאי אינו בהכרח היתר להוסיף עילה חדשה או ראיות ללא רשות.

לא בהכרח. היקף התרגום צריך להיקבע לפי ההסכם, הוראות ההליך וחשיבות המסמכים, תוך שמירה על אפשרות הוגנת להבין ולהשיב.

יש לבחון התאמה, עצמאות ומעורבות בסכסוך. כדאי להסדיר מראש מי מתרגם ואיך הצד האחר יכול לבדוק או להשיג על התרגום.

אין תשובה גורפת. חשוב לבדוק דיוק, אמינות ודרישות ההליך; במסמך מהותי אין להסתמך על נוסח אוטומטי רק משום שהוא קריא.

הוא עשוי להיות נתון רלוונטי, אך אינו תשובה מלאה לכל מצב. יש לבדוק את ההסכם, ההוראות, סוג המסמך והנסיבות.

יש לפעול לפי כללי ההליך ולהימנע מפנייה מהותית שאינה מובאת לידיעת הצד האחר. גם תיאום מנהלי ראוי להסדיר מראש.

מתעדים את התקלה, מודיעים מיד ומבקשים עותק נגיש והבהרה לגבי מועד התגובה. אין להמתין בשתיקה או להניח שהמועד נדחה.

אין להניח זאת. צריך לבדוק את ההסכם, דרישת התשלום והדין, לרבות האפשרות לעיכוב ההליך, ולבחור דרך מתאימה לבירור ההשגה.

לא באופן אוטומטי. סעיף 32 כולל תנאים ומסגרת זמן שיש לבחון; תחושת יוקר לבדה אינה מחליפה את הדרישות המשפטיות.

לא כשלעצמו. יש להפריד בין מימון ההליך לבין הזכויות שבמחלוקת, ולתעד את התשלום והבסיס להשבתו.

לא. יש לבחון את המסגרת, שלב ההליך, חשיבות החומר והשלכות קבלתו, לפי ההסכם, הדין והוראות הבורר.

אין להניח שמותר. אם החומר לא התקבל במסגרת הראיות, יש לפעול באופן גלוי ולבקש הוראה מתאימה לפני הסתמכות עליו.

לא אוטומטית. מדובר בשלב אחר המחייב בדיקה של סמכות, מסלולים ומועדים; יש לשמור את החומר ואת נתוני הגילוי ולבחון את האפשרויות.

לא באופן חד־צדדי רק מטעם זה. יש לבחון עילה משפטית, את ההסכם ואת המסלול המתאים.

לא בהכרח. סעיף 12 וההסכם מסדירים את שאלת המינוי החליף; יש לבחון אם לזהות הבורר הייתה משמעות מיוחדת.

אין תשובה אוטומטית. בוחנים את ההסכם, הוראות הדין, חומר התיק והצורך בשמיעה הוגנת.

אין להניח שהבקשה עוצרת חובות ומועדים. יש לקבל הוראות או סעד מתאים ולבדוק את הסיכון בהימנעות חד־צדדית.

אין להניח זאת. יש לבחון את הדין, את תוכן הפעולה ואת המסגרת שבה היא נעשית. נדרשת בדיקה פרטנית לפני הסתמכות.

לא בהכרח. מועדים שמקורם שונה דורשים טיפול נפרד והחלטה של הגורם המוסמך.

יש לבדוק את חובת העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה ואת אופן ההתנהלות. דחייה עשויה לפגוע באפשרות להסתמך עליה.

לא בהכרח. בוחנים את אופן סיום ההליך, הדין, ההחלטות והמועדים. אין להניח שהזמן שחלף אינו נחשב.

לא. הוא יכול להסדיר פעולה זמנית בלבד, כגון מסירת מסמכים או תשלום הוצאה חיונית, תוך הגדרת מה נשאר במחלוקת.

המשמעות תלויה בניסוח, בנסיבות ובדין. אם מבקשים להבחין בין תשלום תפעולי לבין הכרעה בחבות, צריך להסדיר זאת במפורש.

לא. יש לבדוק את מהות ההחלטה, סמכות הבורר והמסגרת המשפטית. הכותרת לבדה אינה קובעת את המעמד.

מתעדים את ההפרה הנטענת ובוחנים את מנגנון הטיפול והסעד לפי מעמד ההסדר והדין. אין לנקוט תגמול עצמאי בלי בדיקה.

אין להניח שטופס או מגבלת עמודים של הליך שיפוטי חלים אוטומטית. יש לבדוק את הסכם הבוררות ואת ההוראות שניתנו בהליך.

הדרישה צריכה להתאים לסמכות ולהיקף המחלוקת. יש להגדיר את הסעדים במפורש ולבחון את הבסיס המשפטי שלהם.

מציינים את המידע הקיים ואת החסר, ובוחנים את הדרך הדיונית לבירור ולהשלמה. אין להציג אומדן בלתי מבוסס כחוב מוכח.

בודקים את הוראות ההליך והגילוי. רצוי להציג הקשר מלא למסמכים המרכזיים ולהימנע מציטוט מקוטע שמטעה לגבי תוכנם.

הכחשה גורפת עלולה לטשטש את המחלוקת האמיתית. יש לנסח כל מענה לפי העובדות הידועות והשלכותיו המשפטיות.

לא בהכרח. שאלת הסמכות ואופן שמירת הטענה טעונים בדיקה נפרדת לפי ההסכם וההתנהלות.

שומרים את המקור ובוחנים כיצד להגיש אותה בהתאם להוראות ולשלב ההליך, תוך מתן אפשרות הוגנת לצד האחר להתייחס.

אפשר לבחון הסכמה חלקית, אך חשוב להגדיר את היקפה ואת היחס ליתרת הטענות, לריבית, להוצאות ולמסגרת ההכרעה.

כלל 37 מאפשר מגע עם מי שעשוי להעיד מטעם הלקוח, אך ההכנה כפופה לחובות האמת, ההגינות ושאר הכללים. אין בכך היתר להמציא או לתאם עדות.

מציינים זאת בכנות ובודקים אם מסמך אותנטי מרענן את הזיכרון. אין להפוך השערה לתיאור ודאי.

לא. כל עד מוסר את ידיעתו ואת זווית הראייה שלו. ניסוח אחיד שנלמד מראש עלול להקשות על בירור המקור האמיתי לעדות.

אין להשתמש בערוץ פרטי כדי להכווין תשובות. יש לפעול לפי הוראות ההליך ולהעלות צורך בהבהרה או בהפסקה בגלוי.

אין להניח שהצירוף מותר. יש לבקש הוראה מתאימה ולהסביר את החידוש ואת הצורך בהזדמנות תגובה.

לא בהכרח. השאלה היא אם המסמך עונה בצורה ברורה על המחלוקות ומבוסס על החומר שהובא.

בודקים את מנגנון התיעוד שנקבע ואת החומר הקיים. אין להציג זיכרון אישי של דיון כציטוט מוסכם.

הבסיס והדרך להצגת הוצאות תלויים בהוראות ובהחלטות. רצוי להכין תיעוד ולבקש הוראה בזמן, ולא להניח שהסכום יתקבל ללא הסבר.

לא. יש לבדוק את ההסכם וההוראות, וגמישות אינה מייתרת בחינה של אמינות, רלוונטיות והוגנות.

לא. אפשר לחלוק על משמעותו, מקורו והמשקל שיש לתת לו, גם אם הוא נמצא בתיק.

מבקשים הקשר או מקור מלא בדרך מידתית, ומסבירים מדוע החסר חשוב להבנת הראיה.

אין לבנות על כך. בעל הדין צריך להיערך להצגת התשתית התומכת בטענותיו לפי המסגרת שנקבעה.

יש לבדוק דין, הסכמה והוראות ההליך. עצם קיומו של כפתור הקלטה אינו הרשאה להשתמש בו.

מציינים זאת מיד ומבקשים טיפול ותיעוד של התקלה, כדי שניתן יהיה להחליט כיצד להשלים את החסר.

אין להפעיל שירות נוסף בלי בדיקת הרשאה, פרטיות וסודיות והסדרה מתאימה במסגרת ההליך.

לא בהכרח. צריך להביא בחשבון הכנה, תמיכה, תמלול ותקלות, ואת התאמת המתכונת למחלוקת.

לא. סעיף 23 מחריג את עניין הערעור. אפשרויות ההשגה נקבעות לפי החוק וההסכם, ואינן נוצרות רק משום שבית המשפט אישר את הפסק.

לא. אפשר לקיים פסק מרצון. אם נדרשת אכיפה, יש לבחור את המסלול המתאים ולהשלים את הדרישות המשפטיות והדיוניות.

לא בהכרח. החוק כולל מסלול לתיקון ליקויים מסוימים. יש לסווג את הטעות ולבדוק אם מדובר בתיקון מוגבל או בניסיון לשנות את ההכרעה המהותית.

אין להניח כך. יש לברר את תוקף החיובים ואת שאלת עיכוב הביצוע בהתאם למצב ההליך והחלטות שניתנו.

לא כדאי להסתפק בניסוח מצטבר עמום. מדובר במנגנונים שונים, וההסכם צריך להיבדק כדי שהמסלול יהיה ברור ותואם להוראות החוק.

לא. במסלול סעיף 29ב נדרשים הסכמה מתאימה, פסיקה לפי הדין ורשות לפי אמת המידה המיוחדת שבחוק.

ייתכן שהיא מתאימה למסלול תיקון לפי סעיף 22, בהתאם לנסיבות. יש לבדוק את סוג הטעות, ההוראות והמועדים לפני בחירת הדרך.

בקשה כללית להסבר אינה בהכרח מסלול מוכר לשינוי הפסק. צריך לזהות פגם או צורך מסוים ולבדוק מה הסמכות לטפל בו לאחר ההכרעה.

לא בהכרח. בוחנים את החובה שחלה ואת תוכן ההנמקה ביחס למחלוקת, ולא רק את מספר העמודים או את רמת שביעות הרצון מהתוצאה.

לא. יש לזהות את סוג ההכרעה ואת המסלול החל עליה. אמנת ניו יורק מתייחסת לפסקי בוררות במסגרת תחולתה.

לא. יש להכין את הפסק המלא, הסכם הבוררות והמסמכים הנדרשים לפי הדין והאמנה, ולבדוק אימות ותרגום.

יש לבחון אם מדובר בטעות הניתנת לתיקון במסגרת המתאימה או בעילת סירוב מוכרת. אכיפה אינה ערעור כללי על החשבון.

אין להניח זאת. נדרשת בחינה של האמנה, הדין, ההחלטות שניתנו ושיקול הדעת של הערכאה המטפלת.

אין להניח שהוא מתאים. יש לבדוק את המקור, התקופה, נוסח ההסכם או הפסק והשינויים בדין.

לא בהכרח. יש לבחון סמכות, הוראות, קשר להליך וסבירות, ולהציג את הדרישה בדרך שנקבעה.

מציגים את התשלום ואת העמדות לגבי הזקיפה בנפרד ומבקשים הכרעה; אין להעלים אותו מהחשבון.

התחשיב הוא עמדה או כלי הסבר. לאחר ההכרעה יש לפעול לפי הפסק והדין החל, ולא לפי כל דרישה שהופיעה בתחשיב.

יש לבדוק אישור, נוסח, סוג חיוב והדרישות החלות. אין להניח שפסק שלא אושר מטופל כמו פסק דין כספי רגיל.

אין להסיק זאת מעצם הבקשה. יש לבדוק את הדין ואת ההחלטות הנוגעות לעיכוב ביצוע.

אפשר לבחון הסדר מתאים, אך צריך להגדיר את יחסו לפסק, את הבטוחות ואת משמעות אי־העמידה בו.

כדי לדעת מה נמסר ומתי, ולהימנע ממחלוקת חדשה על היקף החיוב שבוצע.

לא בהכרח. יש לבחון את נוסחה, את זהות הצדדים ואת סוג הזכויות והסעדים. שאלות מסוימות עשויות לדרוש טיפול משפטי נוסף.

כן, בכפוף להסדרה מתאימה. רצוי לתעד בדיוק מה הוסכם, מה נותר להכרעה וכיצד שתי התוצאות משתלבות.

אין לראות בהסכם בוררות או בפסק תחליף לאישור הנדרש לפי דיני התכנון והבנייה. סמכות הבורר מוגבלת לדין ולהסכמה התקפה.

לא בהכרח. הדבר תלוי בשאלות שבמחלוקת. מחלוקת על תשלום מוסכם שונה ממחלוקת על מקור נזק הנדסי או איכות ביצוע.

המשקל והאופן תלויים במסגרת ההליך ובסוג השאלה. יש לשמור על הזדמנות הוגנת להתייחס, ולא להחליף מומחיות נדרשת בהתרשמות בלתי מבוססת.

צריך לבחון דחיפות, חובות ושמירת ראיות. רצוי להסדיר תיעוד ויידוע מתאים; אין כלל שלפיו תמיד חייבים להמתין או תמיד מותר לשנות הכול.

לא בהכרח. כדאי להבהיר מראש את התפקיד, אופן התיעוד והדרך שבה מידע שנמסר ייבחן בהליך.

לא בהכרח. עצם הזכות לדרוש רכישה והסמכות להורות עליה טעונות בדיקה נפרדת.

יש לבדוק את מבנה ההערכה ואת זכויות הצדדים כדי למנוע כפל או השמטה.

יש לבחון הסדר זמני המתאים להרשאות, לצורכי הפעילות ולהחלטות ההליך.

אין להניח שהסכמה בין בעלי הדין מחייבת גוף שאינו צד. יש לבדוק את מעמדו ואת הדרישות שלו.

אין להזניח סיכון. יש לבדוק טיפול ותיעוד מתאימים ולבקש הנחיה משפטית לפי הדחיפות והנסיבות.

הוא עשוי לתעד תופעה, אך מקור התקלה והאחריות דורשים בירור נוסף.

ייתכן שהן מתייחסות להיקפי עבודה, חומרים, שיקום ואחריות שונים. צריך להשוות את מרכיביהן.

אין להניח שסמכות הבורר משתרעת על מי שאינו צד. יש לבדוק הסכמה, מעמד וזכויות של גורמים נוספים.

אפשר לבחון זאת לאחר הפסקת הגישור ובהסכמה תקפה. יש להסדיר את המינוי ואת ההשלכות של המידע שנחשף קודם.

לא. אפשר לקבוע בורר אחר. הבחירה דורשת בדיקת התאמה, אמון הצדדים, ניגודי עניינים והוגנות ההליך.

מתעדים במדויק את החלק שהוסכם ואת מעמדו. רק הנושאים שנמסרו כדין לבוררות ייכללו במסגרת ההכרעה; אין להניח שהכול נפתח מחדש.

הצהרה כללית אינה בהכרח מספקת. יש לבחון את סוג המידע והשלכותיו, את הסכמת הצדדים והאם ניתן לקיים הליך הוגן.

לא ניתן להניח זאת. הצעת משא ומתן עשויה לשקף שיקולים שונים מזכויות משפטיות. תחולת ההגנות והשימוש בחומר נבדקים לפי הדין והנסיבות.

אפשר לבחון הסכמה חלקית, אך חשוב להגדיר את היקפה, תוקפה והיחס בינה לבין הנושאים שנותרו. לא כל הסכמה עקרונית היא הסכם שניתן לבצע.

היקף הסמכות נקבע לפי ההסכמות התקפות והדין. אין להניח שהעברת המחלוקת שנותרה לבוררות פותחת מחדש כל הוראה שסוכמה.

לא בהכרח. הצעת פשרה עשויה לשקף שיקולים של סיום הסכסוך, ואינה קביעה של הזכויות. יש להסדיר את מעמד החומר ואת הבירור הנפרד.