שפה ותרגום בבוררות: איך מונעים פערי הבנה במסמכים ובעדות

השפה היא חלק מתכנון ההליך

גם כאשר כולם מנהלים שיחה עסקית בעברית, לא בהכרח כולם מסוגלים להבין חקירה, הסכם מקצועי או פסק מפורט באותה רמה. כדאי לברר בנפרד את שפת המסמכים, שפת הישיבות ושפת העדים. אין להסתפק בהנחה שחתימה על חוזה מעידה על שליטה בכל המונחים. המטרה היא לאפשר לכל משתתף להבין את הטענות הנוגעות אליו ולהציג את עמדתו, תוך שמירה על מסגרת יעילה וברורה לשני הצדדים.

בודקים את ההסכם והוראות הבורר

מתחילים בתניית הבוררות ובהסכמות על שפת ההליך. אם אין הסדרה, מעלים את הנושא לפני הגשת חומר רב ומבקשים הוראות מעשיות. חוק הבוררות אינו הופך כל פתרון תרגום למנגנון אחיד לכל תיק; יש להתאים את ההסדר לנסיבות ולהסכם. סעיף 24(4), העוסק בהזדמנות נאותה לטעון ולהביא ראיות, מדגיש את החשיבות של השתתפות ממשית. אין להסיק ממנו שכל טעות תרגום תביא לביטול, או שקיימת תמיד זכאות למימון מתורגמן מגורם מסוים.

מגדירים אילו מסמכים יתורגמו

תרגום מלא של אלפי עמודים עלול להיות יקר ולא נחוץ, אך בחירה חד צדדית בקטעים בודדים עלולה לשנות הקשר. אפשר להציע תחילה רשימת מסמכים מרכזיים, לצרף את המקור לצד התרגום ולסמן אם מדובר בתרגום מלא או חלקי. כאשר נספח כולל הערות או טבלה, בודקים שגם הן נשמרו. כל קטע מצוטט צריך להיות ניתן לאיתור במקור, כדי שהבורר והצד האחר יוכלו לבחון את הטענה ולא רק את הגרסה שתורגמה עבורם.

מפרידים בין תרגום להסבר מקצועי

מסמך הנדסי, חשבונאי או רפואי עשוי לדרוש גם תרגום לשוני וגם הסבר של איש מקצוע. מתרגם אינו מכריע אם הנחת העבודה נכונה, ומומחה אינו פטור מדיוק בתרגום המונחים. רצוי להכין מילון קצר למונחים חוזרים ולסמן מחלוקת על משמעות במקום להסתיר אותה בנוסח שנראה מוסכם. אם מונח חוזי מקבל משמעויות שונות בשפות שונות, מבררים את הגרסאות ואת הוראת ההסכם לגבי נוסח קובע, בלי להניח שכל פער הוא טעות טכנית.

מתכננים תרגום של עדות

יש לקבוע מראש מי מתרגם, באיזו שיטה, כיצד נשאלות שאלות וכיצד נרשם התרגום. לעיתים נדרשות הפסקות תכופות או זמן נוסף. רצוי להימנע ממצב שבו בעל עניין מסכם לעד את השאלה לפי הבנתו ומוסיף הסבר שאינו מתורגם לצד השני. אם יש קושי להבין תשובה, מציפים אותו בזמן אמת באופן מכבד ומבקשים הבהרה. יש לתעד מחלוקת מהותית על התרגום, כדי שלא יהיה צורך לשחזר אותה מתוך זיכרון לאחר סיום הישיבה.

משתמשים בכלים אוטומטיים בזהירות מעשית

תרגום אוטומטי יכול לסייע במיון ראשוני, אך שמות, שלילה, סכומים ומונחים משפטיים עלולים להשתנות באופן מהותי. לפני הגשת מסמך בודקים אותו מול המקור באמצעות אדם מתאים, לפי חשיבותו. אין להזין לכל שירות חיצוני מידע רגיש בלי לבדוק הרשאות, סודיות ותנאי שימוש. אם נעשה שימוש בכלי לצורך הכנת טיוטה, עדיין האחריות להצגת גרסה אמינה מחייבת בדיקה. פלט שנראה שוטף אינו ראיה לכך שהמונח המקצועי תורגם נכון.

מחלקים עלויות ומגדירים התנגדויות

כדאי להסדיר מי מזמין את התרגום, כיצד בוחרים בעל מקצוע, מי משלם תחילה ואיך מעלים השגה. השתתפות במימון אינה צריכה להשתמע כהסכמה לנכונות כל מילה. אפשר לקבוע רשימת תיקונים מוסכמת ולהעביר מחלוקות ממוקדות להחלטה. אם התקציב מוגבל, מדרגים את החומר לפי חשיבותו במקום לוותר על הבנה של מסמך מרכזי. ההחלטה על העלויות הסופיות נבחנת לפי ההסכם והסמכויות, ואינה מוכרעת מעצם התשלום המקדמי.

בודקים שההכרעה תהיה מובנת וניתנת לשימוש

לקראת הסיום מבררים באיזו שפה יינתן הפסק ואם נדרש תרגום לצורך ביצוע, ייעוץ או הליך אחר. אין להניח שתרגום לצורך קריאה אישית מספיק לכל שימוש רשמי. אם יש שתי גרסאות, מסדירים את היחס ביניהן ואת דרך הטיפול בפער. בבוררות בעלת היבטים בינלאומיים עשויים לחול כללים נוספים ולכן נדרשת בדיקה נפרדת. התכנון הלשוני צריך ללוות את ההליך מתחילתו ועד ביצוע התוצאה, ולא להסתיים עם סגירת הדיון.

שאלות ותשובות