צד לא מתייצב לבוררות: מה עושים בלי לפגוע בהגינות ההליך

מבחינים בין כמה מצבים שונים

צד יכול לא להגיע לישיבה מסוימת, לאחר בהגשת חומר, להודיע שהוא אינו מכיר בסמכות הבורר או להפסיק לענות לחלוטין. אלה אינם אותו מצב. לפני שמבקשים הכרעה בהיעדרו, בודקים מה נמסר לו, מה נקבע בהחלטה האחרונה והאם הועלתה סיבה עניינית. תקלה במסירה, מחלה, קושי טכני וטענה משפטית לסמכות מצריכים בחינה שונה. כעס על הצד האחר אינו פוטר מהצורך לבנות תיעוד מדויק של ההליך ושל ההזדמנות שניתנה להשתתף בו.

היעדרות אינה מבטלת מעצמה את ההסכם

סעיף 15 לחוק הבוררות מסדיר דיון או הכרעה בהיעדר צד בתנאים הקבועים בו. מכאן שאין להניח שדי בהיעדרות כדי לעצור את הבירור. באותה מידה, היעדרות אינה תשובה אוטומטית לשאלות של סמכות, ראיות וסעד. לפני פעולה יש לקרוא את ההסכם ואת ההוראות הדיוניות החלות. כאשר יש מחלוקת אמיתית על מקור הסמכות, נכון להציף אותה בדרך מסודרת ולא להתייחס לשתיקה כאילו היא תמיד הסכמה לכל הרחבה של ההליך.

בודקים מסירה והחלטות לפני מסקנות

מרכזים את הזימון, הודעת הדוא״ל, אישור המסירה או המסמך האחר הרלוונטי, ואת ההחלטה שקבעה את המועד. מוודאים שפרטי הנמען נכונים ושההודעה התייחסה באופן ברור לישיבה או לפעולה הנדרשת. אם ידוע שהכתובת השתנתה או שהודעה חזרה, לא מתעלמים מכך. צריך להבחין בין הוכחה שהודעה נשלחה לבין שאלת ההמצאה כדין. הבירור נעשה לפי המסגרת החלה, ולא על סמך סימון טכני אחד ללא ההקשר שלו.

מנסחים בקשה ממוקדת להמשך

הצד שהתייצב יכול להציג מה נקבע, מה לא בוצע ומה הוא מבקש כעת. רצוי להימנע מבקשה גורפת לקבל כל טענה רק משום שהאחר לא הגיע. אפשר לבקש הוראות להשלמת מסירה, קביעת מועד, הצגת מסמך או המשך דיון, בהתאם לנסיבות. לבקשה מצרפים תיעוד ענייני ומבהירים מה כבר נעשה כדי לברר את הסיבה. אין צורך להוסיף השערות על מניעים כאשר העובדות עצמן מאפשרות להבין את הבעיה. החלטה ברורה עדיפה על המשך פעולה מתוך הנחה לא מתועדת.

גם מי שנעדר צריך לפעול במהירות

מי שמגלה שהתקיימה ישיבה בלעדיו צריך לקבל את ההחלטות והחומר, לברר מה הוחמץ ולהסביר מיד את הנסיבות. אם נדרש מועד חדש או היתר להגיש חומר, מציינים מה מבוקש ומצרפים אסמכתה ככל שקיימת. לא מומלץ להסתפק בשיחת טלפון או בהודעה שההיעדרות הייתה מוצדקת. אם כבר ניתן פסק, סעיף 15 כולל מסלול פנייה לבורר בנסיבות המנויות בו; יש לבדוק ללא דיחוי את התנאים והמועדים ואת היחס למסלולי השגה אחרים.

שומרים על אפשרות תגובה אמיתית

השלמת חומר לאחר היעדרות עלולה להשפיע על הצד שהתייצב והכין את עניינו. לכן נדרש איזון מעשי בין המשך יעיל לבין אפשרות הוגנת להשמיע טענות. אם נמסר מסמך חדש, מבררים כיצד הצד האחר יוכל להתייחס אליו. אם מבוקשת דחייה, מבהירים מה דרוש להשלמת ההיערכות ומדוע. דרישה לכל דחייה אינה מתקבלת בהכרח, אך גם ההחלטה להמשיך אינה צריכה להישען על רצון להעניש במקום על ניהול מסודר של הבירור.

לא בונים אסטרטגיה על אי־השתתפות

התעלמות מהודעות בתקווה שההליך יאבד תוקף עלולה לפגוע ביכולת להציג ראיות בזמן. גם צד הסבור שההליך אינו מתאים לו צריך לקבל ייעוץ על דרך העלאת ההתנגדות ולשמור תיעוד של טענותיו. מן הצד השני, מי שמבקש פסק שניתן יהיה לממש ירוויח מהליך ברור שאפשר להסביר כיצד התנהל. ההגינות הדיונית אינה רק שאלה של סגנון. היא חלק מהתשתית שעליה נשענת ההכרעה, ולכן כדאי לטפל בקשיי השתתפות בזמן אמת ולא להשאירם ליום שלאחר הפסק.

שאלות ותשובות