הסכמה חלקית בגישבור: איך שומרים על מה שהוסכם ומבררים את היתר

גם התקדמות חלקית דורשת ניסוח מדויק

לא כל גישור מסתיים בתוצאה של הכול או לא כלום. שותפים עשויים להסכים על פרידה ולהישאר חלוקים על שווי; מזמין וקבלן יכולים להסכים על תיקון מסוים ולהשאיר במחלוקת את יתרת החשבון. השאלה אינה רק כמה נושאים נסגרו, אלא מהו מעמדם ומה תלוי במה. לפני מעבר לשלב אחר צריך להבחין בין הבנה עקרונית, טיוטה למשא ומתן והסכמה שנועדה לחייב. ניסוח עמום עלול לפתוח מחדש דווקא את מה שהצדדים חשבו שכבר פתרו.

מפרידים בין סעיפים תלויים לעצמאיים

יש הסכמה שאפשר לבצע מיד ויש הסכמה שתלויה בהשלמת עסקה כוללת. לדוגמה, הסכמה לפנות נכס עשויה להיות מותנית בקבלת תשלום או בשחרור מערבות. אם לא מבהירים את התלות, צד אחד עלול לבצע את חלקו בעוד האחר סבור שעדיין לא נוצר חיוב. כדאי לכתוב אילו הוראות עומדות בפני עצמן, אילו מותנות ומה יקרה אם התנאי לא יתקיים. ההגדרה צריכה לשקף את כוונת הצדדים, ולא להופיע כתוספת טכנית לאחר שכבר הסתיימו השיחות.

מגדירים את הנושאים שנותרו להכרעה

לאחר תיעוד ההסכמות אפשר להכין רשימה מצומצמת של המחלוקות שנותרו. אם השווי בלבד עומד להכרעה, מגדירים של מה, לאיזה מועד ועל בסיס אילו הנחות. אם נותרה מחלוקת על חשבון, מפרידים בין רכיבים מוסכמים לרכיבים פתוחים. הרשימה צריכה להתאים להסכם הבוררות ולמינוי, לרבות הסעדים שניתן לתת. הסכמה לגישור אינה כשלעצמה הסכמה שהמגשר יכריע. אין להעביר להכרעה נושא נוסף רק מפני שהוא קשור מבחינה עסקית לאותה מערכת יחסים.

בודקים את המעבר ואת זהות המכריע

תקנה 5(ח) לתקנות בתי המשפט (גישור) מתייחסת להסכמה לאחר הפסקת הגישור למינוי המגשר כבורר. בגישור פרטי יש לבדוק את תחולת ההסדר ואת ההסכמות המסוימות. אין מעבר אוטומטי בעקבות אי־הסכמה. בנוסף, צריך לבחון אם המידע שנחשף בגישור מאפשר המשך אצל אותו אדם או מצדיק מינוי בורר אחר. הסכמה על יתרונות הרציפות אינה מחליפה בדיקה של הוגנות, עצמאות וזכות כל צד להגיב לחומר שעליו תתבסס ההכרעה.

מחליטים מה מועבר מן הגישור

ניתן להכין תיק המשך הכולל את ההסכם שנחתם, עובדות מוסכמות ומסמכים שנקבע כי יוצגו בבוררות. לעומת זאת, הצעות פשרה, ויתורים מותנים ודברים שנמסרו בשיחה נפרדת מצריכים בחינה אחרת. לא די להכריז שכל מה שהיה בגישור ייחשב כעת ראיה. רצוי לזהות במפורש מה נכלל בתיק, מה אינו נכלל ומי רשאי להציג חומר נוסף. מסמך שהיה קיים לפני הגישור אינו בהכרח זהה מבחינת מעמדו להצעה שנוצרה רק לצורך המשא ומתן.

מנסחים הוראות שאפשר לקיים

הסכמה טובה צריכה לענות על שאלות של ביצוע: מי עושה מה, עד מתי, איך נמסרת הודעה ומה משמש אישור לביצוע. אם ההסדר כולל תשלום, מגדירים מועדים ותנאים בצורה שלא מחייבת לנחש מה הייתה הכוונה. אם נדרש אישור של בנק, חברה או רשות, מבררים אם ההתחייבות היא להשיג אישור או לפעול להשגתו ומה קורה אם לא מתקבל. אין להבטיח בשם צד שלישי תוצאה שאינה בשליטת המשתתפים. שאלת האישור השיפוטי או מתן תוקף להסדר נבחנת בנפרד לפי העניין.

משלבים בקרה בלי לפתוח הכול מחדש

לעיתים נכון לקבוע שלב ביניים שבו נבדק אם ההתחייבויות המוסכמות בוצעו, ורק אחריו ממשיכים לנושא שנותר. מנגנון כזה צריך להיות ברור כדי שלא יהפוך לעילה לעיכוב בלתי מוגדר. חשוב להבחין בין שאלה על ביצוע הסדר לבין ניסיון לשנות את תוכנו. אם קיים תיק בבית המשפט, מסדירים גם את הטיפול בו ואת המועדים החלים. ההסכמה החלקית אינה מבטלת מעצמה החלטות קודמות או חובות דיווח. התוצאה הרצויה היא מסלול שבו ברור מה נסגר, מה נמשך ומי מוסמך להחליט בכל שלב.

שאלות ותשובות