גישבור: איך מסדירים את המעבר מגישור לבוררות?

מהו גישבור?

גישבור, המוכר גם בשם Med-Arb, הוא מסגרת המשלבת גישור ובוררות. מתחילים בניסיון להגיע להסכמה, ובמקרה שאין הסכמה מלאה בוחנים מעבר להכרעה לפי מנגנון שנקבע כדין. גישור כשלעצמו אינו מקנה למגשר סמכות לפסוק. הבסיס לבוררות צריך להיות הסכם תקף בכתב המגדיר את הסכסוך ואת המינוי.

שני תפקידים שונים

בשלב הגישור המגשר מסייע לנהל משא ומתן. הצדדים רשאים שלא לקבל הצעה. בשלב הבוררות הבורר שומע טענות וראיות ויכול להכריע גם בניגוד לרצונו של אחד הצדדים. דווקא משום שזה שינוי משמעותי, צריך להגדיר מתי כל שלב מסתיים, מה נשאר במחלוקת ומהם הכללים החדשים.

המעבר אינו אוטומטי

תקנה 5(ח) לתקנות בתי המשפט (גישור) מתייחסת לאפשרות שבעלי הדין יסכימו לאחר הפסקת הגישור שהמגשר יתמנה לבורר בסכסוך. בתכנון מסלול משולב יש לבדוק את ההסכמה מראש ובמועד המעבר, את תוקפה ואת התאמתה לנסיבות. אין להציג כל פגישה שלא הסתיימה בהסדר כאילו היא הופכת מעצמה לבוררות.

מה מסדירים בכתב?

מגדירים את הצדדים, הנושאים, תנאי המעבר, זהות הבורר, שכר כל שלב, הדין החל, סדרי הדיון, הנמקה ואפשרויות ביקורת. אם הושגו הסכמות חלקיות, מתעדים אותן ומבחינים בינן לבין הנושאים שנותרו. יש לבדוק גם הליך משפטי קיים ומועדים: עצם פתיחת הגישבור אינה עוצרת אותם.

דוגמה להמחשה

שני שותפים מסכימים בגישור על היפרדות, על מועד העברת הפעילות ועל שחרור מערבויות. רק שווי חלקו של אחד מהם נשאר במחלוקת. ניתן לבחון בוררות מצומצמת בעניין השווי, תוך קביעה מי מעריך, מהו מועד ההערכה ואילו נתונים מותר להציג. זו דוגמה לתכנון אפשרי, לא המלצה אחידה ולא תיאור תיק של המשרד.

שאלות ותשובות